נתחיל מהסוף – מרתון טבריה 2019 – תוצאה רשמית 02:12:14, התנסות ראשונה במרחק המלא וקביעת נקודת ציון חשובה.
הרבה תובנות, בעיקר סביב נקודות החולשה:
1. מהירות (מרכיב של טכניקה / כוח / ניווט)
2. ניווט – היכולת לתמרן עם הכיסא מבלי להוריד ידיים מהחישוק
3. עליות ושיפועים – בעיקר שילוב טכניקה, קאדנס וכוח
אז יש נקודת התייחסות! וזה חשוב. המטרה בסופו של התהליך לנסות לקבוע קריטריון – 01:35:00 , נראה כרגע רחוק כמו הירח, אבל זה לא מה שימנע ממני לנסות. כל האנרגיה והמוטיבציה מגויסים לנושא. זה השלב בו ננסה להוריד את הירח, לא כסיסמא, אלא הלכה למעשה.
ניתוח לאחור של ההכנות למרתון טבריה מראה הכנה לא אידאלית:
* מאי 2018 – תחרות גראנד פרי – נוטוויל שבשוויץ – קפיצה למים העמוקים בתחרויות מסלול – 800 מ' / 1500 מ'. שם הבנתי שתחרויות מסלול פחות רלוונטיות וצריך להתמקד במרתון. הסיבה העיקרית להחלטה הזו שבמסלול יש דבוקה של מתחרים וכדי לדעת להתחרות בדבוקה צריך לקיים אימונים בנוכחות מספר כיסאות, מה שלא אפשרי בישראל כי אין עוד ספורטאים בענף. סיבה נוספת זה חוסר הניסיון שלי בניווט במסלול אתלטיקה דבר שדורש דיוק ושמירה על מסלול. בתחרות הזו פגשתי לראשונה, פנים מול פנים, את המאמן שלי, ג'וש ג'ורג, ג'וש ג'ורג' ספורטאי פראלימפי מחונן, שיאן עולם, מדליסט אולימפי, קבענו יעדים, קיימנו אימונים, למדנו להכיר את הענף לעומק. עשינו מדידות לכיסא חדש וביצענו הזמנה… נותר כרגע לחכות ולהמשיך להתאמן על כיסא יד שנייה ולא מותאם.
- יוני 2018 – אוגוסט 2018 – עבודה על טכניקה – הסתגלות לכפפות חדשות וקשות / עבודה על רולר Indoor. שילוב אימוני חיזוקים וכוח על בסיס של פעמיים בשבוע.
בתחילת יולי מבצע של סימון מסלולים באצטדיון… התמונות מדברות בעד עצמן
- ספטמבר 2018 – הגיע הכיסא החדש, התאמות ספציפיות, הסתגלות לפוזיציה חדשה ויותר אירודינאמית, המשך עבודה על טכניקה עם הרולר Indoor. וכמובן חיזוקים וכוח.
- אוקטובר 2018 – ג'וש מגיע לישראל – שבועיים של אימונים אינטנסיביים והמון עבודה על טכניקה ומהירות, חיזוקים וכוח.
- נובמבר 2018 – דצמבר 2018 – אימוני אצטדיון / אימוני רולר / מעט אימוני כביש/פארק / חיזוקים וכוח.
- 04 ינואר 2019 – מרתון טבריה (02:12:14).
אין זמן יותר לתהליכי למידה, יש מטרה ותוקפים אותה בכל הכוח! חייבים לשפר נקודות חולשה (בעיקר מהירות).
מטרה – קריטריון לטוקיו 2020 – מרתון (טרם נקבע איזה) באזור חודש ינואר 2020… בזמן של 01:35:00.
יעדי ביניים:
- חצי מרתון ת"א – 22.02.19 -בזמן 01:02:30.
- מרתון פריז – 14.04.19 – לנסות לגרד את ה 02:00:00
- מרתון אדינבורו – 24.05.19 – התנסות במסלול (אין מטרות כמותיות)
- מרתון ? כנראה בשוויץ (נוטוויל), טרם פורסם תאריך – סאב שעתיים.
- מרתון ? ביפן – (טרם פורסם תאריך) – מרתון שמיועד רק לכיסאות מרוץ ומשתתפים בו קרוב ל 150 אתלטים – בזמן של 01:45:00
דרכים להשגת המטרה עובר דרך לו"ז אימונים קשיח הכולל:
לסיכום, אמנם המטרה נראית רחוקה, אבל במושגים אולימפיים הזמן קצר. חיים מתחרות לתחרות ממרתון למרתון, הכול במטרה לקצץ בזמנים, מרתון זה יותר מריצה, זה מסמל נחישות, התמדה, כאב, טרגדיה וניצחון.
בספורט נמדדים בתוצאות, טוקיו לא מחכה… צריך להזיע ולדמם בשביל הסיכוי להגיע. לשמחתי יש קבוצה שלמה, Easy-Speed Running Club שנותנת לי רוח גבית. יש תמיכה בבית. יש צוות מקצועי וטכני. הכי מחמם את הלב שיש עוקבים מקרוב ומרחוק, שמפרגנים ומחבקים, זה לא מובן מאליו.
הנה קישור לכתבה שנותנת הצצה לעולם הזה…
עם הפנים קדימה למרתון הבא – פריז 14.04.19… ועם מבט לאופק לטוקיו… כי לא מדובר בי… מדובר בנו!