כללי

לפני חודשיים החלטתי שאני מתגלגל את מרתון טבריה בכיסא גלגלים, אין מה לעשות געגועי למסלול הריצה ולתחרויות הריצה הנחו אותי

יום שבת 23.05.15, השעון מראה 19:55, ק"מ ה-100… 15 שעות מהזינוק, הגשם מכה חזק, 6 ק"מ לסיום אולטרה 106 ק"מ

אם היו שואלים אותי לפני 3 שנים מה דעתי על הספורט המוזר הזה… חתירה, הייתי עונה שזה ספורט שנמצא בצד הלא

לא כל יום יוצא להכיר אנשים שמוכנים לתרום מהידע שלהם, מהזמן שלהם, לעשות, להניע, לא דיבורים – מעשים!מי שנמצא בעולם

הצבת מטרות הן חלק הכרחי בעולם הספורט בכלל ובעולם הריצה בפרט. "להיות בכושר", "לרדת במשקל", "לסיים את המירוץ" … כל אלו

אט אט העולם עובר ל- Long Distance… יותר ויותר רצים מחפשים את האולטרות, שילוב הריצה עם המרחקים האין סופיים, הטבע

לאחרונה מצאתי את עצמי נתקל בכאלו שאומרים על אחרים… או כאלו המעידים על עצמם כ"מכורים לספורט". להתמכרות לספורט יש צד

אירועי מרתון ת"א ומרתון ירושלים מאחורינו. עשרות אלפים רצים ורצות סיימו את העונה, עמדו או לא עמדו במטרה, אחרי לא

לקראת אירועי מרתון ת"א לכל אלו שמתכננים את הריצה המסכמת בסופ"ש הקרוב… חלוקת התחרויות היא בהתאם לסדר עדיפות: תחרות A – החשובה

חימום ושחרור   לא מעט נכתב על נושא החימום והשחרור. שלא יהיה ספק, הזמן "שמבוזבז" על חימום ועל שחרור מביא